רקע
העולם המודרני אשר תלוי (עדיין) אנרגטית בנפט ותחליפיו, גורם בפעילותו לזיהום קרקע הנובע משפיכת נפט ומוצריו לקרקע. זיהום זה נוצר עקב פעילות שגרתית לקויה וגם בעקבות אסונות אקולוגיים הנובעות מדליפות נפט בים וביבשה.
דליפת הנפט בשמורת עברונה בערבה, אשר התרחשה בתחילת דצמבר 2014, נחשבת לאחד האסונות האקולוגיים הגדולים אשר התרחשו במדינת ישראל. דליפה זו היא דוגמה מצוינת לסכנות ולאתגרים שעומדים לפתחנו להתמודדות במפגעי זיהום קרקע חריף.
בנוסף קיימים זיהומי קרקע רבים שנוצרו במהלך השנים ואשר חומרתן אינה פחותה, לכן יש להשקיע מיידית במניעת זיהומי קרקע עתידיים, ובמקביל לפעול לשיקום הקרקע המזוהמת.
ממה נובע זיהום הקרקע?
- זיהום קרקע מתרחש בעיקר מדליפה ושפיכת מוצרי נפט, כימיקלים או שפכים הכוללים מזהמים שונים כמתכות כבדות. זיהום זה עשוי להשפיע על איכות המזון, מי השתייה ואיכות האטמוספירה.
- רוב הגורמים המזהמים מגיעים ממפעלים תעשייתיים, צינורות (קרקעיים ותת קרקעיים), פסולת (תעשייתית ואף ביתית, בנייה) ועסקים קטנים כמו תחנות דלק, מוסכים ומחנות צבא.
- גורמי הזיהום העיקריים הם מוצרי נפט (דלקים, שמנים), כימיקלים, מתכות (מתכות כבדות, עופרת, כספית), חומרי הדברה, , שפכים (תעשייתיים ושפכי ביוב).
מה הסכנות הנובעים מזיהום קרקע ?
- פגיעה במי תהום
- פגיעה בחי ובצומח
- פגיעה באטמוספירה
- פגיעה בבריאות האוכלוסייה עקב:
- שתייה של מים מזוהמים.
- אכילה של ירקות ופירות שגדלו באדמה מזוהמת.
- נשימה של אוויר מזוהם שנגרם עקב זיהום הקרקע.
- פגיעה בעור ואף בעצמות עקב מגע עם מים מזוהמים.
מדיניות הרשויות לטיפול בקרקע מזוהמת:
קביעת רמת סף לחומרים מזהמים–
- המשרד להגנת הסביבה עדכן את רמת הסף המקסימלית ל100ppm (חלקים למיליון) פחמימנים מזהמים. במידה ויש חריגה , הקרקע תוגדר כמזוהמת ואינה תותר למגורים.
- המשרד להגנת הסביבה עדכן את רמת הסף המקסימלית ל500 ppm פחמימנים מזהמים. במידה ויש חריגה, הקרקע תוגדר כמזוהמת ואינה תותר לתעשייה.
- המשרד להגנת הסביבה עדכן את רמת הסף המקסימלית ל5000ppm פחמימנים מזהמים. במידה ויש חריגה, הקרקע תוגדר כמזוהמת ואינה תותר להטמנת פסולת.
בנוסף הרשויות קבעו קריטריונים ונהלים מוגדרים להכנת סקרי קרקע, טיפול בקרקע מזוהמת והערכת סיכונים.
כל רשות ציבורית מחויבת למסור לתושביה את כל הידוע לה על כל מפגע סביבתי , כולל קרקע מזוהמת. המידע חייב להתפרסם תוך 4 חודשים לאחר קבלתו.
שיקום ע”י פינוי הקרקע המזוהמת מהאתר (EXSITU)
השיטה הרווחת כיום בארץ ובעולם לשיקום קרקע, היא על ידי פינוי הקרקע המזוהמת לאתרי הטמנה. החיסרון העיקרי בשיטה זו היא בעיקר עקב יצירת זיהום משני, ולכן הרשויות, בארץ ובעולם, חותרות לפתרון חליפי. יחד עם זאת, אין להתעלם מיתרונות שיטה זו. כיום, בקרב שיטות השיקום המקובלות, זו עדיין השיטה המהירה ולרוב גם הזולה ביותר לביצוע שיקום הקרקע. בארצות בהן שטחי הטמנה הפוטנציאליים הם גדולים ,או האכיפה עדיין נמוכה, שיטה זו מאפשרת “להיפטר” בעלות נמוכה יחסית מקרקע מזוהמת, הנטמנת במקומות “שכוחי אל”.
שיקום הקרקע המזוהמת בתוך האתר (INSITU)
התנאי הראשון לביצוע שיקום קרקע בתוך האתר הוא טכנולוגיה מוכחת לביצוע טיהור הקרקע ממזהמים בזמן סביר.
תאורטית ניתן להשאיר את הקרקע המזוהמת כפי שהיא, ללא כל טיפול, ולאחר זמן מספיק ארוך (הנמדד בשנים רבות), חלק מהמזהמים ייעלמו.
זיהומי מוצרי נפט,למשל, יאכלו במהלך השנים על ידי חיידקים הנמצאים בקרקע.
בגלל הרצון של בעלי הקרקע המזוהמת להשתמש בה למטרות שונות, ובזמן קצר, נוצר צורך למצוא טכנולוגיה שתאפשר טיפול מהיר לסילוק הזיהום הסביבתי בקרקע.
שיקום הקרקע באתר חוסך את עלות הובלת הקרקע המזוהמת לאתרי הטמנה או אתרי טיפול רחוקים. בנוסף עצם שינוע הקרקע לאתרים רחוקים יוצר בעצמו זיהום סביבתי ומפגע תעבורתי של מאות משאיות המעמיסות את הכבישים.
צריך לזכור שפינוי הקרקע לאתרים חיצוניים אינו מבטל את הצורך בשיקום הקרקע באתרי ההטמנה עצמם .